פסק-דין בתיק תא"מ 4375-11-09

1.      בפני תביעת הבנק התובע מהנתבע לתשלום סך של 44,322 ש"ח המהווה את יתרת חובו של הנתבע בחשבון וזאת בתורת ערב.

טענות התובע

2.      לטענת התובע שהינו בנק, ביום 17.3.02 פתחה חב' בסט-טק תעשיות בע"מ (להלן: "החברה") את חשבונה בבנק ובמועד סמוך לכך חתם סטיבי רפאל, מי שהיה בעל השליטה בחברה, על ערבות מתמדת לכל חוב שאינה מוגבלת בסכום לטובת הבנק.

3.      בחודש ספטמבר פנה הנתבע למנהל סניף הבנק של התובע, מר טננבום,   והודיע לו כי הוא מבקש לרכוש את פעילות החברה על כל ציודה וכן להעסיק את סטיבי כעובד שכיר של הנתבע בשכר חודשי בסך 10,000 ש"ח נטו.

4.      הנתבע ביקש כי הבנק, נושה מובטח שלטובתו היה שעבוד שוטף על כל נכסי החברה, יסכים למכירתה לנתבע, וכתחליף לשעבוד השוטף, ייתן הנתבע ערבות להתחייבות החברה לבנק. באותה עת הסתכמו התחייבויות החברה לבנק בסכום של כ-92,000 ש"ח וכללו חוב בחשבון העו"ש בסך של כ-14,000 ש"ח, הלוואות שניתנו כנגד שיקים דחויים בניכיון בסכום של כ-45,000 ש"ח, מסגרת אשראי לכרטיס ויזה עסקי על סך 21,000 ש"ח והלוואה של כ-12,000 ש"ח.

5.      מאחר ולסטיבי היתה קרן השתלמות על סך של כ-12,000 ש"ח, הסכים מנהל הסניף כי הנתבע יערוב על סכום של 80,000 ש"ח בלבד ולא על כל התחייבויות החברה.

6.      לפיכך הוסכם כי הנתבע יחתום על כתב ערבות על סך 80,000 ש"ח וכנגד ערבות זו, הבנק שהיה נושה מובטח יסכים למכירת החברה או רכושה לנתבע. הנתבע חתם על כתב הערבות ונספחיו כערב לכל חוב עד לסכום של 80,000 ש"ח.

7.      בעת חתימתו של הנתבע על מסמכי הערבות, הבחין מנהל הסניף כי בטפסים נרשם כי הערבות מתייחסת גם להבטחת החוב בחשבונו האישי של סטיבי ומאחר ולא הוסכם כי הנתבע יערוב לחוב האישי של סטיבי, הורה מנהל הסניף לפקידה כי תמחק מטופס הערבות את מס' חשבון הבנק האישי של סטיבי, כך שהערבות עליה חתם הנתבע תחול ביחס לחשבון החברה בלבד כמוסכם.

8.      בחלוף מס' חודשים הודיע הנתבע למנהל הסניף כי הוא פיטר את סטיבי והתעניין לדעת מה מצב חשבון החברה. מנהל הסניף הודיע לו כי נותר חוב בחשבון החברה וביקש ממנו לגרום לפירעונו.

9.      ביום 12.12.07 הפקיד הנתבע באמצעות חב' שבבעלותו סך של 5,000 ש"ח אשר, לטענתו, היוו את יתרת חובו לסטיבי, כאשר חרף טענה זו, הסכום הופקד לחשבון החברה ולא לחשבון הבנק האישי של סטיבי.

10.  ביום 20.1.98 או בסמוך לכך, שלח הבנק מכתבי התראה לחברה, לסטיבי ולפורת, ומשהחוב לא שולם, הוגשה התביעה המשפטית.

11.  התובע מוסיף וטוען במענה לטענות הנתבע כי לולא הסכים הנתבע לחתום כערב לחוב, לא היה מסכים הבנק למכירת החב' או רכושה לנתבע.

12.  לטענת הבנק, הטענה שהועלתה ע"י הנתבע ולפיה הוא היה צריך להיות ערב מוגן והוטעה ע"י הבנק שגרם לו לחתום על ערבות בסך 80,000 ש"ח, במקום 56,000 ש"ח, כדי שיהיה "ערב יחיד" אינה נכונה.

13.  התובע טוען כי מרגע שהחב' נמכרה לנתבע לא ניתן לחב' אשראי חדש. יתרת החובה בחשבון החב' נוצרה מחיובים בכרטיס האשראי, שיקים בניכיון שחוללו ועמלות לבנק.

14.  מנהל הסניף טוען כי מעולם לא הבטיח לנתבע כי עם הפקדת השיקים לחשבון הבנק של החב' או לחשבונו האישי של סטיבי, יבטל את ערבותו של הנתבע. לבנק לא היה כל קשר והוא לא היה צד ביחסים שבין סטיבי, החב' והנתבע, וערבותו של הנתבע אינה קשורה לשיקים שנמסרו או לא נמסרו לסטיבי ו/או לחב'.

15.  לטענת הבנק, הנתבע חייב כערב לחובות החברה סך של 44,321 ש"ח, נכון ליום 11.2.08.

טענות הנתבע

16.  לטענת הנתבע, חב' מ.י.פ. טכנולוגיות מתקדמות (1995) בע"מ (להלן: "חב' מ.י.פ.") הינה חב' שבשליטתו העוסקת בעיבוד שבבי.

17.  חב' מ.י.פ חתמה ביום 4.8.07 זכרון דברים עם חב' בסט-טק על רכישת ציוד בית המלאכה של חב' בסט-טק. במסגרת עסקת רכישת הציוד התחייבה חב' מ.י.פ לרכוש את בית המלאכה וציודו בתמורה לתשלום של 200,000 ש"ח בתוספת מע"מ.